ישר נ' "הפניקס"-חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

בקשת הנתבעים למינוי מומחה רפואי בתחום האונקולוגי בהליך שלפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975 (להלן:"החוק") לצורך בדיקת תובעת שנקבעה לה נכות צמיתה במוסד לביטוח לאומי לרקע תאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ( להלן:"התאונה ").

להשלמת התמונה אציין שתביעתה הוגשה ביום 21.10.09 בגין התאונה שארעה ביום 14.4.05 והבקשה הוגשה באחרונה לקראת קדם משפט שנותב לדיון בפני .

לטענת הנתבעים, לקתה התובעת במחלת הסרטן , לאחר התאונה, ומחלתה משליכה במישרין על תביעתה. ההשלכות הן בין היתר לרקע פגיעה בהשתכרותה בעבר ובעתיד, צרכי עזרת הזולת , צרכים רפואיים הכרוכים במחלת הסרטן , וחשש שמא קוצרה תוחלת החיים, נוכח סיכון כי מחלתה מוסיפה לקנן בגופה . לטענתם המדובר במקרה "קלאסי" המצדיק הפעלת מינוי מומחה לבקשת נתבעים.

התובעת התנגדה לבקשתם. היא אינה חולקת על כך שחלתה בסרטן אלא שלטענתה, החלימה ממנו לחלוטין, ועודנה סובלת רק מפגיעותיה בתאונה. עוד טוענת התובעת כי לקתה בנכות בשיעור של 48% בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי שנקבעה טרם קרות מחלת הסרטן וללא קשר אליה וכי מגבלותיה הרפואיות והתפקודיות כיום נוגעות רק לתאונה ואין במחלה להשפיע עליהן.

מהבקשה עולה שלאחר שמחלת הסרטן ביום 21.6.07 נותחה כריתת שני שדיה .

לבקשה צורפו מסמכים רפואיים בהם גם בדיקות פתולוגיות. בבדיקה מס b07-6722 נכתב גם כדלהלן:"left mastectomy …grade 3 " וכן extensive intralesional dcis of high grade pattially comedocacinoma"" הבדיקה הפתולוגית מתייחסת לכך שבוצעה בדיקה אימונוהיסטוכימית שבוצעה "... הודגמה חיוביות ממברנלית שלמה וחזקה לחלבון הher2/neu ".

בדיון

בדיון נשמעה השלמת טיעון בעל פה והנתבע הדגיש כי רק ביום 3.10 הסתיימו הליכים מקדמיים שבעקבותיהם נאספו מסמכים רפואיים שהגיעו ביולי 2010 והבקשה הוגשה מיד לאחר החגים . לדבריו הטענה מתייחסת לנכות שאינה קשורה לתאונה

בדיון טען התובע שהופחותו בפועל אחוזי נכות עקב מחלת הסרטן אך הודה שלא צוין בכתב התביעה .

הכרעה ודיון

לאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם , הנני נעתר לבקשה וממנה את פרופסור משה ענבר ומורה כי הנתבעת תישא בשכרו.

להלן אנמק את הטעמים המשפטיים והעובדתיים שביסוד החלטתי זאת.

המסגרת הנורמטיבית

מן הבחינה הנורמטיבית דומה שאין מחלוקת בדבר קיום סמכות למינוי מומחה גם לבקשת נתבע,ובין היתר לבדיקת סוגית קיצור תוחלת החיים ושאלות אחרות הכרוכות ב"נושא רפואי" . במקום בו נדרש בירור נושא הרפואי המומחה הרפואי הוא ה"כלי" היחיד העומד, גם לרשות הנתבע ,להוכחת מצב רפואי בהליך דנן. אי מינוי עשוי לחסום דרך ולפגוע בבירור האמת. הנתבע רשאי לבקש מינוי בכפוף לסייגים מסוימים : א. שהמינוי נועד לקבל חוות דעת על מצב הנפגע עצמו. שלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא שאליו מתייחסת הבקשה. השלב הרגיל, והאופטימאלי, לבקשת המינוי הוא בשלב הגשת כתב ההגנה .

אשר לעיגון הסמכות, במסלול שלפי סעיף 6א לחוק ,היא עוגנה במפורש בתקנה 3(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986( להלן:"תקנות המומחים ") לגביה ראה גם ראה כב' השופט א. ריבלין רע"א 99 / 8796 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אור בן יאיר פ"ד נד (2) 460, עמוד 463(לא פורסם, 21.5.2000 ) ובו נאמר גם כדלהלן:"נראה כי העקרונות שנקבעו בהילכת שיק [2] יפים גם לבקשת נתבע המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נושא התובענה. ראשית ראיה כנדרש נמצאה כאן בתיעוד שהוצג לבית-משפט קמא, ודי היה בה להצדיק מינוי מומחה על-פי המבוקש. השאלה אם בסופו של משפט ניתן יהיה להגיע למסקנה כי אכן ראוי להביא בחשבון הפיצויים מגבלות שהמנוח סבל מהן, אם בכלל, היא שאלה אחרת. בעצם מינוי המומחה אין כדי להצביע מראש על התשובה שעשויה להינתן לה.

אשר לעיגון הסמכות במסלול שלפי סעיף 6ב לחוק, אפנה לפסיקה וראה כב' השופט ריבלין ברע"א 04 / 4600 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' מנחם שמאי ( לא פורסם, 8.2.2005)) שקבע:" לא מצאתי עילה להתערב בהכרעת הערכאה המבררת. אכן, הוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים והוראת תקנה 3 לתקנות המומחים מתירה גם לנתבע לבקש מינוי מומחה רפואי, אולם זאת בתנאי כפול: ראשית, שהמינוי לא בא אלא לצורך קבלת חוות דעת המתייחסת למצבו של הנפגע עצמו, ושנית, שלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא שאליו מתייחסת הבקשה. הנתבע רשאי לבקש מינוי מומחה רפואי, בהתקיים התנאים האמורים, גם בתביעה המתבררת במסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים ובכל מקרה עליו להצביע לפחות על ראשית ראייה להצדקת בקשתו. " השווה גם לאליעזר ריבלין. תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים 588-594 (תש"ס 1999 ) שלפיו מינוי מומחה לבדיקת קיצור תוחלת החיים, שאינו נובע מהתאונה הוא מקרה מיוחד שראוי לסווג כנוגע להשלכות התפקודיות של הנכות ומכאן בגדר הלכת אררט ( ראה כב' השופט דב לוין בע"א 86 / 516 אררט חברה לביטוח בעמ נ' שמעון אזולאי פ"ד מ (4) 690, עמוד 712(22.12.86) וראה גם כב' השופט ריבלין ברע"א 1246/05 מנורה נגד שטרית ( לא פורסם 9.3.05) .בו נדחתה בקשה למינוי מומחה לבדיקת למצב לפני תאונה שהחלטה לגביו גלומה בהחלטה בקשר הסיבתי לתאונה .( אציין ששתי ההדגשות בציטוטים הן לצורכי נוחיות ואינן במקור).

עיתוי בקשת הנתבע למינוי מומחה מטעמו

הבקשה למינוי המומחה אכן, לא הוגשה במצורף לכתב הגנה, לפי הכלל שבסעיף 3 לתקנות המומחים, וכפי שמוטב היה להגישה , אך הוגשה בקדם משפט ( לפני קדם ראשון) והלכה היא שמינוי יכול, כעניין שבשיקול דעת, להיעשות גם לאחר הגשת כתב הגנה כעולה מהחלטת כב' השופט ריבלין ברע"א 5670/10 פלוני גד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ( לא פורסם, 19.8.10) :"במקרה זה, כאמור, בחר בית המשפט קמא לקבל את בקשת המשיבות למרות שהוגשה בשלב מאוחר, ואולם – בנסיבות שנוצרו , ולאור אופיה של ההחלטה כהחלטה דיונית לגבי אופן ניהול המשפט , שבה נתון לערכאה המבררת שיקול דעת רחב, לא מתקיים בה פגם המצדיק התערבות".